על לחץ, עוררות וקבלת החלטות
לחץ וסטרס, תחושות שכולנו מכירים מתוקף היותנו בני אדם. אומנם לרוב כשאנשים אומרים "סטרס" הם מתכוונים להשפעה הלא טובה של לחץ; עומס, בלבול, התפזרות וכדומה. אבל, מדובר במצב שיכול להשפיע בשני אופנים שונים, האחד רצוי והשני לא וההבדל הוא מה אנו עושים עם התחושות הללו (סלייה 1936).
בחיים המודרניים ככלל ובחיי החברה והארגון בפרט אנחנו מכירים על בסיס יומיומי מצבים של אילוצים, לחצים וצורך בקבלת החלטות מושכלת תוך כדי אלו. על כך יכול להעיד כל מנהל. קבלת החלטות במצבי לחץ מוטה ממנגנונים קדמוניים של הישרדות, תגובות למצבי דחק על בסיס מנגנונים פרימאליים כגון הילחם או ברח או קפא, אשר נותרו בעינם באותו אזור במוח מזה עשרות אלפי שנים – האמיגדלה (וולטר קנון, 1932).
היות ואת מבנה המוח לא נוכל לשנות (כפי הידוע כיום) אבל אנחנו כן יכולים להשפיע על אופן ההתמודדות שלנו. במילים אחרות, על מנת להצליח לפעול בצורה מיטבית במצבי עומס כאלו, יש מגוון כלים והתנהגויות שעשויים לשפר את האופן בו אנו מתנהלים ומנהלים עצמנו במצבי קצה כאלה, כאן אני מתייחס למודל העסקי של ריצארד לזארוס (1974).
עוררות ודחק
ראשית אתייחס לדחק או לחץ לפי התאוריה של הנס סלייה, (1936 ) המתייחס לשני סוגים בסיסיים:
1. "לחץ חיובי" או "מתח טוב" – כאשר הלחץ מניע לפעולה, מחשבתית או פיזית (Eustress)|.
2. "לחץ שלילי" – כאשר הוא מביא אותנו לנסיגה, פאסיביות ולעיתים גם דיכאון וחרדה (Distress).
ישנם מצבים בהם ניתן לחוות את הסוג החיובי של "סטרס" שנקרא לו עוררות. ברמה הפיזיולוגית מדובר בהפרשה של אדרנלין למחזור הדם, זה קורה בכמה מצבים כשהמוח מפרש סיטואציה מסוימת כסכנה – מופרש אדרנלין והגוף נכנס לעוררות גבוהה. אם מדובר ביותר מידי אז נכנסים למצב של מצוקה אך אם זה במינון הנכון זה בהחלט משהו שיכול לשרת אותנו.
הלחץ החיובי/האדרנלין מייצר אפקט ותחושה של חדות וערנות של החושים, קליטה טובה ומדויקת, פעולת המוח מהירה יותר, תחושה כללית של "אני הרבה יותר" ממה שאני חווה את עצמי בדרך כלל, אני יכול יותר. כמו בזמנים שבהם האדם הקדמון יצא לצוד ממותה, מצב של סכנה – אדרנלין מופרש – חושים מתחדדים – צייד מוצלח!
מצב זה הוא אידיאלי, הבעיה מתחילה כאשר "סטרס" הוא יותר מידי, התגובה היא מצוקה שמובילה לחשיבה לא ממוקדת, לא בהירה וחדה, אנו נעשים פחות יעילים וקבלת ההחלטות שלנו גרועה ובאופן כללי משפיע עלינו לרעה.
תרצו לשמוע עוד ולחוות את סדנת המנהלים שלנו? אנחנו נאפשר לכם סדנה מעוררת, מזמינה לעדכון תפיסות ומציעה גישה שונה, ייחודית ומניעה לפעולה. מחכים לכם.
התפתחות אישית והשפעתה על הארגון
נחשוב על סטרס כתוצאה של חוסר איזון בין דרישות ומשאבים או במילים אחרות, המתח שמעורר כאשר אדם מסוים פוגש לחצים מעבר ליכולתו להתמודד איתם. נמצא שהגורמים הנפוצים למתח בעבודה הם:
קונפליקטים בין עובדים או מערכות יחסים
יחס שאנחנו מקבלים
מדיניות החברה
קולגות שאינם עושים את חלקם
חוסר בטחון תעסוקתי
ציפיות לא ברורות
תקשורת לא ברורה
חוסר שליטה במשימות
מחסור בזמן
תגמול לא מספק
עומס עבודה
שעות עבודה ארוכות
טעויות של קולגות
חוסר שיתוף פעולה.
היכולת של האדם המוביל, הבעלים, המנהל לצמוח ולהתפתח, ללמוד ולשפר את היכולת להתמודד, הולכת יד ביד עם הצלחת הארגון. אם אני מסוגל להתפתח אני יכול להתייעל, אם הקיבולת שלי למצבי עומס עולה, אראה שיפור בנתונים העסקיים, החברה תוכל לתת מענה רחב יותר, או למספר גדול יותר של לקוחות וכך הלאה. מכן שהיכולת להתפתחות אישית, צמיחה אישית ושיפור במיומנויות האישיות היא קריטית לצמיחת העסק שלי או החברה. ובאותה נשימה ניתן לאמר כי לטובת אינטרס החברה הוא כי אנשי מפתח בחברה יוכלו לקבל את המשאבים על מנת לעסוק או לחוות צמיחה אישית והתפתחות אישית, שכן אלו ישפיעו לאחר מכך על הביצועים והתוצאות העסקיות.
התפתחות אישית וניהול עצמי, איך עושים זאת?
המפתח נימצא בניהול עצמי, ללמוד ולהכיר כיצד אני מגיב ולאיזה דברים אני מגיב וככל שיש לי יותר ניסוי ותהיה מושכלים אני יכול להפיק תובנות ולהפעיל את עצמי בהתאם. כלים והרגלים שאנחנו מסגלים על בסיס מודעות עצמית מתפתחת מאפשרים לנו להיטיב לנהל את עצמנו במציאות של אי ודאות וריבוי אילוצים ומשימות.
לדוגמה מצב של ישיבות צוות או הנהלה בהם אנו אמורים או צפויים להציג נושא מסויים וצפויים להידרש לתשובות, דגש על הכנה טובה יותר עשוי להביא למוכנות גבוהה יותר וחוויה מוצלחת, ולאחר מספר מרובה של חזרות כאלו, נוכל להרגיש שינוי עמוק יותר בתגובה שלנו מבחינת רמת העוררות והיכולת להשאר בפוקוס.
סוג נוסף של מענה ניתן להשיג בצורת תרגול, כמו למשל השתתפות בסדנאות להתפתחות אישית או סדנאות, אימונים, בשטח או במשרד, שמציבים ונותנים כלים מעשיים עשויים לאפשר לנו את ההתפתחות והתייעלות ביכולת ההתמודדות והביצוע.
הכלים והבסיס לתרגול ושיפור המיומנויות מתבסס על הכנה, הכרעה והוצאה לפועל. לדוגמא חזרה מרובה בסדנאות המתרגלות אי ודאות, התמודדות עם מצבי לחץ, אימון מונחה בליווי מנטור וכיוצא באלה עשויים להביא להצטברות חוויות מעצימות ומחזקות את היכולות הללו.
Ment to Drive, קפיצה קוונטית
ישנם כמה דברים פרקטיים שעובדים ומשפיעים, התחלה טובה היא עניין של מודעות עצמית, ללמוד ולהכיר את עצמי, איזה דברים משפיעים עלי ובאיזה אופן.
ברמה הפראקטית:
• סדר וארגון – מפחית לחץ באופן משמעותי, נותן שקט ובהירות. הורדת פרטים שמוחזקים בראש לכלי קיבול מסודר ומהימן מוריד לחץ! כמו ארון בגדים בו כל חפץ מונח במקום המיועד לו ונגיש במהירות, שם הם גם נשמרים לאורך זמן להבדיל מצב שבו אין ארון או הוא אינו מתאים. בסדנאות שלנו ליחיד ולצוותים, הכרת הציוד שעומד לרשותנו ברכב, הכרת המסלול והגדרת מטרות הביניים בזמן הסדנה יש תרומה להתנהלות ותנועה מאורגנת במסלול, במיוחד לסדנאות בצוותים.
• שינוי הציפיות שלנו, בדרך כלל הנמכת הציפיות, והתאמתן למציאות ולחוויה הרלוונטית. היציאה לסדנאות גיבוש מנהלים של ment to drive, מביאה הרבה פעמים להגעה עם ציפיות גבוהות על סמך הכרות מוקדמת עם נהיגת שטח או בעלות על ג'יפ, לרוב בסדנאות וכבר בשלבים הראשונים חווים המשתתפים כי בסדנה שלנו, ברכבים שלנו, כולם מתחילים עם רמת הכרות דומה, כי החוויה אצלנו אינה דומה ואינה משתלבת עם הניסיון לצפות לחוויה דומה למוכר מנהיגה ברכב יעודי לשטח. אפשר להגיד כי במובן מסויים החוויה מביאה לתרגל ענווה בכל המדובר בציפיות מהרכבים והשטח.
• תכנון נכון – ככל שאני מתוכנן ורואה קדימה לעתיד וישנה בהירות לגבי המשך הדרך זה עוזר למצוא זמן לקיום דברים, חסכון בזמן ויעילות.
לדוגמא אם אני יודע מראש על סדרת משימות כגון ביקור בבנק, איסוף בגדים מניקוי יבש וכו.אם ידוע לי מראש על יום בשבוע בו יש לי למשל שעתיים לקפוץ לאזור הגיאוגרפי של העיר בה נמצאים המקומות הנ"ל אני יודע מראש לקחת את מה שנחוץ כדי לבקר במקומות אלו שסמוכים אחד לשני ו"לתפר" את כולם יחד.
בסדנאות ההכנה והתכנון הנכון קריטיים להצלחה במעבר והתגברות על האתגרים שהדרך מביאה והאתגרים שאנחנו "שותלים" במסלול הנבחר (אנחנו משנים אותם בזמן אמת בהתאם לביצועי הקבוצה). בכל אתגר שאנחנו פוגשים בדרך, עוצרים, יוצאים מהרכב, בודקים את תנאי השטח מבצעים הערכה ולוקחים החלטה והעיקר, יוצאים לביצוע. המשוב מידי ומוחשי ומאפשר בעזרת מנטור הפקת תובנות רלוונטיות כאשר החוויה כולה מהווה הקבלה למצבים דומים לפרקטיקה המקצועית לא משנה מה הוא העיסוק המקצועי של המשתתף בסדנה.
• שאילת שאלות – היכולת לשאול שאלות מאפשרת רפלקציה חשובה, מעלה אפשרויות שאינן אינטואיטיביות. האם זו הדרך הנכונה? האם נכון שאני אנסה שוב? האם לתת לקולגה לנסות? בסדנה אנחנו שואלים שאלות במיוחד לאור העובדה שאין דרך אחת נכונה לבצע ולהתגבר על אתגר. גם אנחנו מוצאים עצמנו לומדים ומופתעים מריבוי הדעות והדרכים היצירתיות להתמודד עם מגוון המצבים המתעוררים בסדנה.
• שיתוף המעורבים – מאפשר עדכון וגם עדכון הדדי, העלאת רעיונות אחרים ונוספים מעבר למגבלות המחשבה והיצירתיות שלנו, מאפשר קבלת הצעות לפתרון ומעלה את המחויבות והערבות ההדדית כמו גם הרתמות לפעולה. כל אלו מחייבים אותנו לתרגל תקשורת אפקטיבית. בסנדה אנחנו חייבים לעדכן ולתרגל תקשורת בין העמיתים הדבר מעלה ותורם לכל המפורט למעלה.
